בן ציון פישלר
בן ציון פישלר נולד בקימפולונג שבבוקובינה בשנת 1925. הוא גדל והתחנך במוסדות

החינוך בעירו. שם גם התוודע לתנועת "הנוער הציוני" ולשפה העברית אשר בשלב

מאוחר בחייו הפכה לצור מחצבתו ומושא להתעניינותו המדעית. בשנות השואה הקשות

גורש פישלר יחד עם בני משפחתו לטרנסניסטריה, שמעבר לנהר הדינסטר ושם ידע

תלאות נוראות, שאין כאן המקום להרחיב בהם. כששוחררו היהודים ע"י הצבא האדום

והחלו לחזור למקומותיהם שמהם גורשו, היה פישלר נחוש בדעתו להקדיש עצמו לציונות,

כשהוא מסוקרן בעיקר מן השפה העברית.

בשנת 1947 ניסה בן ציון לעלות ארצה במסגרת ההעפלה, במסגרת "עליית הנוער"

ברומניה. הספינה עליה עלה נעצרה על ידי הבריטים וכל נוסעיה גורשו לקפריסין. במחנות

בקפריסין לימד פישלר עברית וגם החל מארגן קורסים לעברית לחבריו הכלואים אשר

הגיעו ממספר רב של ארצות בדרכם לארץ ישראל. כך החל "הרומן האקדמי" שלו עם

השפה העברית. כשהוקמה מדינת ישראל השלים פישלר את מסעו לארץ ישראל. בחר

לגור בירושלים והתמסר בכל מאודו בלימוד ומחקר העברית. מאז ועד היום, השקיע

בן ציון פישלר את זמנו ואת מרצו בקידומה וחקירתה של הלשון העברית. בקריירה

הארוכה שלו עבד פישלר במספר אוניברסיטאות ברחבי העולם כיועץ להנחלת הלשון

העברית, כמרצה למחקר השפה העברית. כך הוא שימש בתפקידים בכירים באוניברסיטת

"קונקורדיה" במונטריאול, קנדה בין השנים 1960- 1958. עבד כיועץ להנחלת הלשון

העברית וכמרצה באוניברסיטת "ניו סקול פור סוסיאל רסרש New School for Social

 Research בניו יורק בשנים 1964- 1961. משנת 1964 שימש ראש האגף להנחלת

הלשון העברית בהסתדרות הציונית העולמית. במסגרת זו תרם רבות בשטח ההתמחות

של שליח הסוכנות במקומות שונים בעולם, כמרצה חיצוני באולפנים ובאוניברסיטאות

שונים, כמדריך מורים לעברית וכעורך ספרי הדרכה ולבלשנות רבים. מלבד אותם תפקידים

רבי חשיבות במוסדות שונים ללימוד ומחקר השפה העברית, היה בן ציון פישלר חבר מייסד

של המועצה להנחלת הלשון העברית בישראל ואף תיפקד כיושב ראש שלה במשך שנים

רבות עד ליציאתו לגימלאות. יתרה מזו, פישלר היה ראש הלשכה לקתדראות ללימודי

עברית בחו"ל וחבר מייסד של האגודה הישראלית לבלשנות שימושית

במהלך השנים פרסם פישלר אין ספור מאמרים וספרים העוסקים בחקר הלשון העברית

במגוון אנליטי רחב יריעה החל מתצורה ותחביר ועד סמנטיקה, דקדוק וסוגיות בלשניות.

חבריו ועמיתיו למקצוע הוקירו אותו פעמים רבות במהלך הקריירה הארוכה והפורייה שלו,

וגם לאחר צאתו לגימלאות לא שכחו לכבדו בהוצאת "ספר בן ציון פישלר", כהוקרה לאישיות

נפלאה כשלו, כשם שהם מעידים עליו. פישלר הוא אדם צנוע ונחבא אל הכלים שהעדיף

להימנע מגילויי כבוד, אולם בשל תרומתו הבלתי רגילה להנחלת השפה העברית בארץ

ובתפוצות, הרי שהופעת "ספר בן ציון" הייתה הדבר שיכולים היו חבריו למקצועו לעשות

עבורו. פישלר הוא אב לשני בנים ספי, ורמי. כיום הוא מתגורר בירושלים עם אשתו ברכה

לבית דלמצקי, כשהוא עדיין פעיל בחוגים האקדמאים לחקר הלשון העברית. תרומתו

להנחלת השפה העברית לא תסולא בפז, והדרך שבה חתר להישגיו הנפלאים, ראויה לאות

כבוד והערכה. מאז עזב את רומניה כפליט חסר כל אחרי שואת יהודי אירופה, דרך מחנות

המעצר בקפריסין ועד למוסדות האקדמאים החשובים בעולם לחקר הלשון העברית, מהווה

בן ציון פישלר דמות לחיקוי ולמופת של הגשמה אישית, ממשיך ראוי למורשתו של אליעזר

בן יהודה, מחייה השפה העברית. קהילת קימפולונג גאה על שמתוכה יצא אדם כה מוכשר

ורב פעלים, שעשה חיל דווקא בשפה שאיננה שפת אמו, אך כנראה שהייתה קרובה לליבו

הרבה יותר מן השפה שבה גדל והתחנך בשנות ילדותו.

                                                                                              יוסף (יולקו) קליין